5 טעויות נפוצות בעריכת לשון

מי שכותב כל מסמך/תוכן/סיפור/עבודה אקדמית/תזה/ מכתב או פסקה – חייב לעבור על המשפטים והמילים שבטקסט, כמו גם על הניסוחים שבו, זאת כדי לוודא כי הם ללא רבב. בדיקה כזאת דרושה בעיקר בכתיבת תכנים שיתפרסמו בפלטפורמה מסוימת או יבדקו על ידי מומחים או על ידי בוחנים. בעוד שלעיתים עד כמה שהרעיונות טובות והכתיבה קולחת, יש צורך בהגהה או עריכת לשון. אם אתם רוצים לבצע לבד את עריכת הלשון בטקסט, חשוב שתכירו את הטעויות הנפוצות ביותר בעת בכתיבה העברית:

אִם במקום עִם

מי שלמד את השפה העברית אך לא שם את הדגש על אבחנה בין המילים  אִם  ל עִם : בוודאי "נופל" על שגיאות נפוצות כמו משפט שיש בו את צירוף האותיות "אם". לדוגמא: משפט כמו "הוא יצא אם סבתו מפתח הבית" או במשפט כמו: "היא שאלה האם עליה להגיע אם התיק שלה לפגישה." חשוב לדעת שמי ששם אִם במקום עִם, או עִם במקום אִם  – אינו מנסח נכון את המשפט.

השתתף או לקח חלק?

רבים רוצים לדעת כיצד מספרים שאדם מסוים היה חלק מפעילות כלשהי. בעוד שישנו שימוש במילים כמו "לקחת חלק" אשר לעיתים אמורות להיכתב כ: "ליטול חלק". כדי לכתוב נכון, לעיתים כל מה שדרוש הוא לכתוב את המילה "השתתף" ובכך לפתור את הנושא.

"בלי" או "מבלי"?

מי שכותב עבודה אקדמית, רוצה שהניסוחים יהיו כמה שיותר ברורים. לכן חשוב לדעת מתי מביעים שלילה. בעוד ש"בלי" משמעותו שלילית כמו "היעדר"בזמן שאפשר להשתמש גם במילים כמו "בלא, ובאין".

כדי להיות בטוחים שהעבודה תהיה ללא רבב, מומלץ לפנות אל שירותי עריכה לשונית לצורך בחינה ותיקון בהתאם.

מספרים

חשוב לדעת כיצד כותבים מספרים בשפה העברית ואיך מתאימים את המספר לזכר או לנקבה. לדוגמא: מתי כותבים שלוש? בעת ציון שם עצם כלשהו ממין נקבה. מתי כותבים שלושה? זאת בעת ציון שם עצם ממין זכר.

זכר או נקבה

בתוספת למידע על מספרים, חשוב לדעת כיצד כותבים מינים של זכר או נקבה. לדוגמא: מכנסיים הם זכר, למרות שהם נשמעים כמו שם עצם ממין נקבה. גם משקפיים. כדי לדעת, חשוב להגות את שם העצם היחיד, ובכך להתאים את התוכן. בהצלחה!